למידה מכוון ושוויונית

בשבוע הבא יחזרו מאות אלפי תלמידי בתי הספר לספסל הלימודים – אך הפעם וירטואלית יותר מאשר פיזית. מכורח המציאות, הלימודים יתנהלו בחלקם הגדול באופן מקוון, מרחוק, באמצעים דיגיטליים. אלא שהתשתיות והאמצעים הנחוצים לכך רעועים עד חסרים לגמרי בעשרות אלפי בתים, בעיקר בפריפריה הפוליטית, החברתית והגיאוגרפית, שם נמצא רוב רובו של הציבור הערבי בישראל.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים על תמונה עגומה וקשה מאוד בקרב התלמידים הערבים בישראל. 67% בלבד מהמשפחות הערביות מחוברות לאינטרנט, לעומת 88% מהמשפחות היהודיות. 33% מהתלמידים, במקרה הטוב, לא יוכלו ללמוד מרחוק גם אם ירצו, בשל בעיית חיבור לאינטרנט, ועוד לא דיברנו על איכות תקשורת האינטרנט, התשתיות הרעועות שיש ביישובים הערביים, ועל בעיית היישובים הלא מוכרים בנגב או על מזרח ירושלים.
רק ל־73% מהמשפחות הערביות יש בבית מחשב, לעומת 91% מהמשפחות היהודיות בישראל, ורק ל־%21 מהמשפחות הערביות יש שני מחשבים לעומת 56% מהמשפחות היהודיות. פירוש הדבר הוא שעשרות אלפי תלמידים ערבים, גם אם יישארו בבתים, לא יוכלו להשתתף בשיעורים המקוונים בשל המחסור במחשבים. ובבתים שיש בהם מחשב אחד – איך יחליטו מי מהאחים והאחיות יקבל היום גישה לזום?

https://www.israelhayom.co.il/opinion/794679?fbclid=IwAR3BDIP6WVdIUTgWZdWhD-OrCDnG1pQj3NU4Izpg1AGKWhT1T0U29ICMvZk